פשוט לשאתby Shiran

נעים להכיר, אני שירן.

אמא לרוי ומיי, מדריכת מנשאים, ומישהי שמאמינה שקרבה יכולה לשנות את הדרך שבה אנחנו חוות את האימהות.

שירן נושאת את מיי במנשא ארוג

יש משהו באימהות שמלמד אותנו להחזיק כל כך הרבה דברים בבת אחת.

את התינוק שצריך אותנו קרוב, את הילד הגדול שרוצה שנשחק איתו, את הבית, את היומיום, וגם את עצמנו, איפשהו בתוך כל זה.

לפעמים כל מה שאנחנו צריכות הוא עוד זוג ידיים. ולפעמים, אנחנו פשוט צריכות למצוא דרך אחרת.

הדרך שלי לעולם הנשיאה התחילה בדיוק מהמקום הזה.

עוד לפני שהכרתי את עולם המנשאים

תמיד נמשכתי לעולמות של טיפול, התפתחות וקשר אנושי.

למדתי רכיבה טיפולית בווינגייט ו-NLP, והתנדבתי במרכז לנערים בסיכון.

לימודי הרכיבה הטיפולית חשפו אותי לעולם שלם של אנטומיה, פיזיולוגיה ותנועה. למדתי להבין איך הגוף עובד, איך יציבה ותנועה משפיעות עליו, וכמה משמעות יש להבדלים בין גוף אחד לאחר.

בכל אחד מהמקומות האלה פגשתי מקרוב את החשיבות של הקשבה, סבלנות והיכולת לראות את האדם שמולי, עם הצרכים והקצב הייחודיים לו.

כשרוי, הבכור שלי, נולד, הרצון להבין את העולם שלו הוביל אותי ללמוד גם התפתחות תינוקות.

רציתי להבין לא רק מה תינוקות צריכים, אלא גם למה. איך הם חווים את העולם, איך הגוף שלהם מתפתח, ואיזה מקום יש למגע, לתנועה ולקרבה בתוך כל זה.

עוד לא ידעתי אז עד כמה כל העולמות האלה יתחברו בהמשך.

ואז החיים ביקשו ממני למצוא דרך

כשמיי הייתה בת ארבעה חודשים ורוי בן שלוש, מצאנו את עצמנו בתקופה שלא ממש יכולנו להתכונן אליה.

עברנו ליישוב חדש, בלי להכיר כמעט אף אחד. רוי היה איתי בבית בחינוך ביתי, מיי הייתה עדיין תינוקת קטנה, ומתן, בן הזוג שלי, יצא לחמישה חודשי מילואים.

פתאום הייתי צריכה למצוא דרך להיות שם בשביל שניהם, לגמרי לבד.

ולצד כל זה, היה גם הגוף שלי.

אני מתמודדת עם אנדומטריוזיס, ועם כאבים שלא תמיד מאפשרים לי לעשות דברים בדרך הפשוטה והמובנת מאליה. בתקופה שבה הייתי צריכה לשאת את מיי כל כך הרבה, לא יכולתי להרשות לעצמי להתעלם גם מהצרכים של הגוף שלי.

הייתי צריכה למצוא נשיאה שתהיה נכונה לא רק לתינוקת שלי, אלא גם לי.

מיי הייתה צריכה אותי קרוב. רוי היה צריך את אמא שלו פנויה גם אליו. ובין כל אלה היו ארוחות להכין, בית לתחזק, ימים ארוכים לעבור, ורגעים שבהם גם אני הייתי צריכה קצת אוויר.

לא חיפשתי תחביב חדש. חיפשתי דרך שתאפשר לנו לחיות את היומיום הזה קצת יותר בנחת.

וככה הנשיאה התחילה לתפוס מקום משמעותי בחיים שלנו.

מבד ארוך לעולם שלם

ככל שנשאתי יותר, גיליתי כמה אפשרויות יש בתוך הדבר הזה שנראה בהתחלה כל כך פשוט.

במיוחד עם המנשא הארוג הארוך.

חתיכת בד אחת, בלי אבזמים ובלי מבנה קבוע, שיכולה להתאים את עצמה אליי, לתינוקת שלי ולמה שאנחנו צריכות באותו רגע.

אבל זה לא קרה ביום אחד.

הייתי צריכה ללמוד. להבין איך הבד עובד, איך לחלק את המשקל, איך ליצור תמיכה נכונה, איך לדייק קשירה שלא הרגישה מספיק נוחה, ואיך להתאים את הנשיאה לכל שלב ולכל צורך.

ובעיקר, הייתי צריכה ללמוד להקשיב גם לגוף שלי. להבין איפה נוצר עומס, מה גורם לי לחוסר נוחות, ואילו שינויים קטנים בקשירה יכולים לעשות הבדל גדול בתחושה.

פתאום הידע שצברתי על הגוף, על תנועה ועל יציבה קיבל משמעות אישית מאוד. לא רציתי רק לדעת איך לקשור נכון. רציתי להבין איך לקשור נכון עבורי.

למדתי, ניסיתי, פרמתי, קשרתי מחדש. שוב ושוב.

ולאט לאט, משהו השתנה.

הנשיאה אפשרה למיי להיות קרובה אליי, בזמן שאני יכולה להיות נוכחת גם בשביל רוי. לצאת איתם מהבית, לשחק, להכין אוכל, להמשיך לנוע בלי כאב, ולמצוא בתוך הימים העמוסים גם רגעים של שקט.

היא לא העלימה את הקושי של התקופה ההיא. אבל היא נתנה לי כלי משמעותי להתמודד איתו.

ומתוך ההתנסות הזאת התפתחה אצלי סקרנות גדולה.

רציתי להבין יותר. לא רק איך קושרים, אלא למה קשירה מסוימת עובדת, מה הופך נשיאה לנוחה ובטוחה, ואיך אפשר להתאים אותה באמת לגוף של ההורה ולגוף של התינוק.

מה שעזר לי, רציתי להעביר הלאה

ככל שהעמקתי בעולם הנשיאה, הבנתי שהידע הזה יכול להיות משמעותי גם עבור אימהות אחרות.

לא כל אחת נמצאת לבד עם שני ילדים בתקופת מילואים. אבל כמעט כל אמא מכירה את הרגע הזה שבו התינוק צריך ידיים, ובאותו הזמן יש עוד עולם שלם שצריך להמשיך להתקיים.

התחלתי ללוות אימהות, ללמד, להדריך ולדייק איתן את הנשיאה שלהן.

עם הזמן ליוויתי מאות אימהות, כל אחת עם הגוף שלה, התינוק שלה, הרצונות שלה והאתגרים שלה.

פגשתי אימהות שחששו להשתמש במנשא, כאלה שכבר ניסו והתייאשו, כאלה שרצו ללמוד קשירות חדשות, וכאלה שפשוט חיפשו דרך לשאת בלי כאב ובלי להרגיש שהן מסתבכות עם כל כך הרבה בד.

וכל מפגש כזה הזכיר לי משהו חשוב:

אין קשירה אחת שמתאימה לכולן. יש נשיאה שצריכה להתאים לך ולתינוק שלך.

הנשיאה שאני מלמדת היום

שירן נושאת את בתה על הגב במנשא ארוג

היום אני מדריכה נשיאת תינוקות במגוון סוגי מנשאים, עם אהבה והתמחות מיוחדת במנשאי ארוג ארוך.

אני אוהבת את האפשרויות הכמעט אינסופיות שהוא מציע, את היכולת לדייק כל פרט, ואת הרגע שבו אמא שהייתה בטוחה שזה מסובך מדי מצליחה לקשור בעצמה ומגלה כמה נוח זה יכול להרגיש.

אבל מבחינתי, הדרכת נשיאה היא הרבה מעבר ללימוד שלבים של קשירה.

חשוב לי שתביני מה את עושה ולמה. שתדעי לזהות מתי הנשיאה תומכת ונוחה, מה כדאי לשנות כשמשהו לא מרגיש נכון, ואיך להתאים את המנשא גם כשהתינוק גדל והצרכים שלכם משתנים.

אני מסתכלת גם על הגוף שלך. על הדרך שבה את נעה, על המקומות שבהם את מרגישה עומס, על כאבים או מגבלות בתנועה, ועל מה שהנשיאה צריכה לאפשר לך בחיי היומיום.

הידע שרכשתי באנטומיה ובפיזיולוגיה, יחד עם הניסיון האישי שלי בהתמודדות עם כאב והניסיון שצברתי בליווי מאות אימהות, עוזרים לי לדייק איתך את הנשיאה ולהתאים אותה לצרכים שלך.

כי המטרה היא לא שתלמדי להסתדר עם מנשא שלא נוח לך, אלא שנמצא את הדרך שבה המנשא יעבוד בשבילך.

אני משלבת בהדרכות שלי את הידע שרכשתי בהתפתחות תינוקות, את ההבנה של גוף ותנועה, ואת הניסיון המעשי שצברתי עם מאות אימהות.

ובעיקר, אני מביאה איתי את ההבנה שנשיאה צריכה להשתלב בחיים שלך, ולא להפך.

בלי לצפות ממך לעשות הכול מושלם. בלי להעמיס עלייך עוד משהו שאת צריכה להספיק או להצליח בו.

בקצב שלך, עם מקום לשאלות, לניסיונות וללמידה.

ואולי עכשיו תורך לגלות את הנשיאה שלך

אם הגעת לכאן כי את רוצה להתחיל לשאת, כי המנשא שלך לא מרגיש לך נוח, או כי יש לך ארוג ארוך בבית ואת עדיין לא יודעת מה לעשות עם כל הבד הזה, אני אשמח להכיר אותך.

נוכל למצוא יחד את הדרך שמתאימה לך ולתינוק שלך, ללמוד אותה לעומק, ולתת לך את הביטחון להשתמש בה גם כשאני כבר לא לידך.

כי בסופו של דבר, מה שאני הכי אוהבת בנשיאה הוא לא הקשירה עצמה,

אלא כל מה שהיא מאפשרת אחריה.

מוכנה להדרכה?

בואי נקבע מתי נוח לך שניפגש.

לקביעת הדרכה

רוצה להבין קודם מה נעשה בהדרכה?

פה אני מסבירה את זה